רבות הפעמים נשאלתי את השאלה:איך להתגבר על הקושי.הקושי באימון, הקושי בלמידה ,הקושי בתירגול.יש את המשפט המפורסם :מה שלא הורג,מחשל.אני לא כל כך מסכים עם המשפט,מאחר ומה שלא הורג עלול להזיק ואף לגרום לנזק בלתי הפיך.האימון,התירגול והלמידה צריכים להיות מדודים ומתאמים לכל אדם ואדם באופן שונה.כל אדם שונה מחברו.מבנה גוף,כושר גופני,מנטליות וזמן.
החויה הראשונית או המפגש עם הקושי
כאשר התלמיד החדש מתחיל באימוניו,לרוב הוא מגיע עם רצון עז לעשייה,התלהבות ושימחה.עד כאן הכל טוב ויפה.במהלך התקדמותו בשיעורים התלמיד מתחיל להתקל בקשיים.קשיים פיזיים,המובילים לקושי מנטלי,איבוד ביטחונו העצמי,ירידה בחשק וחוסר ריכוז.בניסיון חסר סיכוי מנסה התלמיד לאסוף ולהכיל ידע רב,טכניקה,חומר עיוני,ומנסה לתרגם זאת לפועל,אך נכשל.הניסיון למהר ו"לתפוס" הכל ועכשיו הוא מכשול.סבלנות והתמדה הם שם ה"משחק".אך לפני שאנו עוסקים בסבלנות יש מספר דברים שאנו אמורים להבין.קושי הינו חלק בלתי נפרד מהדרך.לאורכה של כל דרך אנו נתקלים בקשיים.בחיינו אנו נתקלים בלא מעט קשיים שעליינו לעבור ולהתגבר.הקושי הינו חלק בלתי נפרד מההבנה הכוללת.הקושי כמעין משוכה שעלינו לעבור על מנת להגיע לפתרון/שלב הבא/הצלחה.את הקושי יש לאמץ ואף לאהוב.אין אנו יכולים להפריד אותו,לא להתיחס אליו.הקושי הוא חלק מהדרך.אני נוהג תמיד לאמר "אני אוהב את הקושי,הוא חלק בלתי נפרד מחיי" אני לא שואף לקושי ומצפה לו.אני מודע שהוא קיים ושהוא חלק בלתי נפרד מכל עשייה.ומאחר וכך איני מופתע שאני "נתקל" בו.יש הנוהגים להתעלם מהקושי.כאילו הוא לא קיים.דרך זו לקוייה מאחר והתעלמות או הפנמה של הקושי ,לא תעלים אותו.מאה פעמים תטעה ובפעם המאה ואחת תצליח.גם הטעות הינה חלק מהדרך.הטעות הינה חלק מהדרך,סטיה.אני טועה תוך כדי אימון,תירגול,אני חוזר ומתקן את טעותי ומנסה לשפר את דרכי.הטעות מגלה לנו בנוסף רבדים נוספים של תיקונים.אני טועה ומפסיק,חוזר ומתקן.התלמיד יטעה לעולם.ולעולם התלמיד יתקן.זו דרך הלימוד.על מנת להגיע לשלמות אני יעבור לא מעט קשיים וטעויות.האימון מלשון אמונה.אני מאמין בעשייה שלי וחוזר עליה שוב ושוב(תוך כדי טעויות וקשיים)עד לשלמות.
הדרך לענן
הדרך לענן..הדרך לענן(שלמות) הינה דרך יסורים.החזרה על האימון שוב ושוב גורמת לתלמיד לעתים לאבד את מירצו ואהבתו לאימון/אמנות.על התלמיד לדעת שהדרך בה הוא פוסע לא תמיד עשירה בעצים ופרחים.לעתים הדרך שוממה ללא ירק או פרח.דרך לא דרך חמה/קרה מיסרת,משעממת,חסרת צבע ואף לפעמים ארוכה.כמו בחיינו לא תמיד אנו בשימחה.לפעמים אנו עצובים ולפעמים כועסים.אך הדרך אותה הדרך.לא יעלה על הדעת שנפסיק (ללכת בדרך/לחיות.הקושי והטעות הם כלים להבנה הכוללת.הדרך לענן..
מאסטר סיפו שחק רועי ,מורה לאמנויות לחימה סיניות,ווינג צו'ן קונג-פו
http://www.w-chun.com